אני באמצע הפרק החמישי 29.1.16

אני קורא באמצע הפרק החמישי
באמצע הפרק הילד אומר "מי בכלל צריך את הכלב המנוול" בקטע הזה אני קצת הרגשתי כועס מפני שכלבים לא עושים כלום לבני אדם, אין להם תפקיד חוץ מלהיות עצמם, צריך להביא כבוד כדי לקבל כבוד.
ובעלי חיים לא צריכים להיכנס לתוך דברים כאלו, הם רק מנסים לשמח את האדם ולהעלות את מצב רוחו.
הוא אמר שגם אפשר ללכת הביתה, לספר ברוח נמוכה את כל האמת כולה, לספוג את שתי סטירות -הלחי ההכרחיות ולהבטיח שמהיום והלאה לא אהיה עוד ילד משוגע אלא ילד טוב ונבון.
לדעתי הוא עשה החלטה נכונה ושימשיך כך.

אני מתחיל את הפרק החמישי 28.1.16

התחלתי לקרוא את הפרק החמישי
בפרק החמישי לילד כבר לא היה אכפת היה מה עוד יקרה לכל האחרים.
הוא חשב שבעולם יש איזה מקום רחוק שבו אפשר לצוות על הזמן החולף שלא יחלוף ועל האור המתחלף שלא יתחלף כפי שעשה יהושע בן-נון בפסר יהושע.
הוא ריכז את מחשבותיו כפי שלימד אותו אבא שלו, לעשות בבוא שעת החלטה: לסדר הכל על פתק, לרשום ליד כל אחת מן האפשרויות את מעלותיה ואת מגרעותיה, למחוק בזו אחר זו האפשרויות הגרועות ולדרג את האפשרויות המתקבלות על הדעת לפי שיטת הנקודות.
אהבתי איך נהג הילד שהקשיב להוריו.

אני באמצע הפרק הרביעי 27.1.16

באמצע הפרק הרביעי:
אני לא אהבתי את מה שקרה בין הילדים שהתחיל לקלל אחד את השני בצורות מאוד רעות.
הרגשתי מאוד עצבני מפני שילדים לא אמורים לריב על דברים קטנים למשל החבילה שהם רבים עליה.
במקום לריב על החבילה אפשר למצוא פתרון שיעזור לשניהם לא לריב,
 למשל לבקש מהילד בצורה יפה משהו, ולא לריב.
הילדים רבו באלימות פיזית ולא אהבתי זאת, אפשר למצוא פתרון או פשוט להתרחק אחד מהשני, לא תמיד צריך לפתור דברים באלימות.

אני מתחיל את הפרק הרביעי 27.1.16

התחלתי לקרוא את הפרק הרביעי
בפרק הרביעי התחילו הדברים להיות מעניינים ויותר מפותחים.
הרגשתי מוזר כי סיפרו על משהו מסוכן שהוא בריון והוא היה אויב של סומכי.
הסיפור היה דרמתי והתחילו להיות מריבות וצעקות, הכל התחיל להיות מאוד מפחיד.

אני באמצע הפרק השלישי 26.1.16

באמצע הפרק השלישי:
אני לא הרגשתי משהו מיוחד באמצע הפרק השלישי אבל כן ראיתי דברים שקרו.
שאלדו התפרץ בקולו אמרתי לעצמי שהוא משוגע ואני במקומו הייתי נשאר בשקט
כי היו כועסים עליי ומענישים אותי.

אני מתחיל את הפרק השלישי 26.1.16

בפרק השלישי יש דמות חדשה ששמה אלדו קסטלנואובו
בפרק זה אני התחלתי להרגיש מוזר מפני שקסמים הם מוזרים.
אני אהבתי את הקטע שאלדו התחיל לעשות קסמים עם גפרורים וקלפים, ההתחלה עניינה אותי קצת גם כי הדמות היא הייתה לא ממש צפויה והיא הייתה מאוד חדשה.

אני באמצע הפרק השני 25.1.16 9:09

אמצע פרק השני:
באמצע הפרק השני אני התחלטי לצחוק מפני שדודו של סומכי לא היה מסוגל להשתזף, אני במקום הדוד שלו כן הייתי מסוגל מפני שאני לא אוהב להיות מאוד לבן כי זה לא יפה.
אמצע הסיפור מאוד הצחיק אותי בגלל שדוד שלו היה מתנהג מוזר
הדוד היה לובש מכנסי-חאקי שמגיעים עד הברכיים והם נראים מצחיקים.

אני מתחיל את הפרק השני 25.1.16 8:50

הסיפור מראה מישהו חדש, הדוד של סומכי הגיע אם מתנה גדולה, הוא קנה לסומכי זוג אופניים.
אני מאוד הרגשתי שמשהו טוב הולך לקרות, מפני שדודים מגיעים תמיד אם מתנות או משהו להביא, תחילת הפרק השני נותן לי הרגשה מאוד מוכרת מפני שקראו מקרים שדודים שלי באו אליי בחגים וסיפרו לי הרבה על כל חג שהיינו בו.

התחלת המסע שיעור ספרות 9:40 אני מתחיל את המסע 24.1.16

תחילת קריאה

התחלטי לקרוא את הספר כי הוא ספר קצר ונחמד והוא עניין אותי.
בתחילת הסיפור הילד מספר על שהכל מתחלף למשל הוא מחליף דירה ישנה בדירה חדשה, מחליף זה עם זה ברכות "בוקר טוב" מחליף מניות בניירות ערך או מחליפים אופנים באופנוע ואופנוע במכונית, מחליף בולים ומטבעות, מחליף וילונות ומקצוע, מחליף מכתבים, מחליף דעות ורעיונות.
בסיפור הילד גם סיפר על ילדה אחת שהוא אהב ושמה אסתי, הוא מספר שבבוקר ליד שולחן ארוחת-הבוקר הוא אמר לעצמו בלחש אסור ללעוס בפה פתוח, ובערב אמרו עליו "הילד המשוגע שוב סגר את עצמו באמבטיה ומשחק במים"
והוא כלל לא היה משחק במים אלא ממלא היטב את הכיור ובאצבע היה רושם את שמה על-פני הגלים.