אני באמצע הפרק השביעי שזה הסוף 11.2.16

אני באמצע הפרק השביעי, כאן הסוף הגיע.

הבנתי מהסיפור שהספר היה מעניין, בספר היו הרבה ריבים, שמחות, והרבה סיפורים שקראו במשפחה של הילד
ובסך הכל הספר היה טוב

הספר היה בסדר רק וזהו.

התחלתי את הפרק השביעי 11.2.16

התחלתי לקרוא את הפרק השביעי והוא היה מאוד נחמד, הילד ישב ואכל ארוחת והוא שיחח על המצב הפוליטי בארץ שלו. אמא של הילדה כבר הספיקה לאכול לפני שהם הגיעו, אני אהבתי איך הדברים התחילו להירגע ואין כבר ריבים כאן. ההתחלה הייתה בסדר.

אני מתחיל את הפרק השישי 30.1.16

התחלטי את הפרק השישי
שקראתי את הפרק השישי אני ראיתי שהילד לא התנהג טוב והוא לא הקשיב לאבא שלו, כי אבא שלו אמר לו להיכנס לבית שלו והשעה הייתה מאוחרת, אבא שלו ניסה לעזור לו להשיג את האופניים. והילד פחד שאבא שלו יביא לו סטירה ואני הרגשתי מאוד מוזר.

אני באמצע הפרק השישי 7.2.16

קראתי את האמצע של הפרק השישי

באמצע הפרק השישי ראיתי שאלדו הוציא את האופנים של הילד והחתים אותו על שטר של חוזה.

הילד ישב בלילה על מדרגות של חנות מכולת וכמעט הילד בכה. אני במקום הילד לא הייתי בוכה כי לא אכפת לי אם משהו מנסה לחפור לי..

אני באמצע הפרק החמישי 29.1.16

אני קורא באמצע הפרק החמישי
באמצע הפרק הילד אומר "מי בכלל צריך את הכלב המנוול" בקטע הזה אני קצת הרגשתי כועס מפני שכלבים לא עושים כלום לבני אדם, אין להם תפקיד חוץ מלהיות עצמם, צריך להביא כבוד כדי לקבל כבוד.
ובעלי חיים לא צריכים להיכנס לתוך דברים כאלו, הם רק מנסים לשמח את האדם ולהעלות את מצב רוחו.
הוא אמר שגם אפשר ללכת הביתה, לספר ברוח נמוכה את כל האמת כולה, לספוג את שתי סטירות -הלחי ההכרחיות ולהבטיח שמהיום והלאה לא אהיה עוד ילד משוגע אלא ילד טוב ונבון.
לדעתי הוא עשה החלטה נכונה ושימשיך כך.

אני מתחיל את הפרק החמישי 28.1.16

התחלתי לקרוא את הפרק החמישי
בפרק החמישי לילד כבר לא היה אכפת היה מה עוד יקרה לכל האחרים.
הוא חשב שבעולם יש איזה מקום רחוק שבו אפשר לצוות על הזמן החולף שלא יחלוף ועל האור המתחלף שלא יתחלף כפי שעשה יהושע בן-נון בפסר יהושע.
הוא ריכז את מחשבותיו כפי שלימד אותו אבא שלו, לעשות בבוא שעת החלטה: לסדר הכל על פתק, לרשום ליד כל אחת מן האפשרויות את מעלותיה ואת מגרעותיה, למחוק בזו אחר זו האפשרויות הגרועות ולדרג את האפשרויות המתקבלות על הדעת לפי שיטת הנקודות.
אהבתי איך נהג הילד שהקשיב להוריו.

אני באמצע הפרק הרביעי 27.1.16

באמצע הפרק הרביעי:
אני לא אהבתי את מה שקרה בין הילדים שהתחיל לקלל אחד את השני בצורות מאוד רעות.
הרגשתי מאוד עצבני מפני שילדים לא אמורים לריב על דברים קטנים למשל החבילה שהם רבים עליה.
במקום לריב על החבילה אפשר למצוא פתרון שיעזור לשניהם לא לריב,
 למשל לבקש מהילד בצורה יפה משהו, ולא לריב.
הילדים רבו באלימות פיזית ולא אהבתי זאת, אפשר למצוא פתרון או פשוט להתרחק אחד מהשני, לא תמיד צריך לפתור דברים באלימות.